כבר כמה זמן שאני עם שנאה לחתולים. אבל עברה בי מחשבה לעשות דווקא להאכיל אותם.
לכאורה המחשבה היא שאם אני אאכיל חיה שהיא כפוית טובה , בלי הדופמין של האדיוטים אוהבי החתולים, אז אני אזכה לעשות לשמה.
כלומר, זה יחזק בי את החלק שעושה דברים לא בשביל תודה ולא בשביל כלום אם רק בגלל שזה נכון לעשות.
הרבה דברים טובים שאנחנו עושים אנחנו עושים מתוך דחף, דופמין, אפילו אדם עם אמפתיה עוזר לאחר בגלל שיש לו דחף.
כלומר, זה בלתי נמנע שנהיה אינטרסנטים, כי פיזית אי אפשר לפעול בלי דחף, הוא באשר הוא, אבל אפשר לנסות לבחור איזה סוג של דחף.
אז אולי להאכיל חתולים בכוח יגרום לי להבין דבר ראשון איך לעשות דברים טובים לא בשביל אגו ולא בשביל דופמין אלא כי צריך, ודבר שני, ללמד על עצמי רחמים.
כמו שהאכלתי חתולים שלא הגיע להם, לא תרמו לי, ולא אהבתי אותם ועוד הם היו כפויי טובה, אולי גם אני אזכה עם כפיות הטובה שהעולם גם יאכיל אותי.
לכאורה המחשבה היא שאם אני אאכיל חיה שהיא כפוית טובה , בלי הדופמין של האדיוטים אוהבי החתולים, אז אני אזכה לעשות לשמה.
כלומר, זה יחזק בי את החלק שעושה דברים לא בשביל תודה ולא בשביל כלום אם רק בגלל שזה נכון לעשות.
הרבה דברים טובים שאנחנו עושים אנחנו עושים מתוך דחף, דופמין, אפילו אדם עם אמפתיה עוזר לאחר בגלל שיש לו דחף.
כלומר, זה בלתי נמנע שנהיה אינטרסנטים, כי פיזית אי אפשר לפעול בלי דחף, הוא באשר הוא, אבל אפשר לנסות לבחור איזה סוג של דחף.
אז אולי להאכיל חתולים בכוח יגרום לי להבין דבר ראשון איך לעשות דברים טובים לא בשביל אגו ולא בשביל דופמין אלא כי צריך, ודבר שני, ללמד על עצמי רחמים.
כמו שהאכלתי חתולים שלא הגיע להם, לא תרמו לי, ולא אהבתי אותם ועוד הם היו כפויי טובה, אולי גם אני אזכה עם כפיות הטובה שהעולם גם יאכיל אותי.
