• עקבו אחרינו בטוויטר וברשתות חברותיות כדי להתעדכן בשינויים, אם האתר לא זמין, תקלות ועוד: טוויטר
  • שימו לב, אפשר כעת לתרום זוזין רק מ500 זוזין, ויש עמלה של 10% על הצד התורם בעת התרומה, אז עדיף להרוויח לבד בלי להסתמך על תרומות.
    שקל אחד שווה ל100 זוזים בחנות.

    אשכול אחד - 10 זוזין
    הודעה אחת שכתבת - 5 זוזין
    הודעה אחת שכתבו לך באשכול שלך - 1 זוזין
    נקודות פגות לאחר שבוע.

דיון מצאתי מגילת רמיסה שכתבתי פעם על מונקי משתמש שהיה מאוד פעיל ופופולארי בדיבורים ושהיה מחפש ריבים וצחוקים

beastman

טירון
ספט׳ 7, 2026
260
79
1
Zuzin
868
@פירמידות

אני רוצה לספר לכם על המשתמש מונקי, מדובר בבחור בתול בן 20 בשם מאור שגר באשקלון, 'בתול' זה משהו שהוא לא רוצה שידעו.


מה שאתם לא יודעים שהקשרים 'החברתיים' היחידים שיש למאור זה כל מה שהוא עושה בFXP, אין לו כלום בחוץ, אני בניגוד אליו לא צריך את FXP בשביל חיים חברתיים, בגלל הקשרים שלי מצאתי מכון כושר בתקופה שהכל סגור.

מאור לא התגייס לצבא כי לא רצו לגייס אותו, כנראה כי הבינו שהוא נכה מסריח שאין טעם לגייס אותו. לא יהיה לו עתיד, מעסיקים לא ירצו לקבל אחד כזה שנזרק מהצבא או לא עשה שירות, מצפה לו עתיד קשה.. הוא בנוסף אחד שלא בנוי לשבת וללמוד, הוא כנראה יעבוד בעבודות עם שכר מינימום כל חייו.

מאור מבלה בשנה האחרונה באתר ימים ולילות, מנסה להוציא מספרי טלפון מילדות מוזרות וחריגות בFXP, אפילו אלמוג הידועה לשמצה, הזונה המפורסמת של דיבורים בת ה16 מן העבר נמצאת אצלו לו שם בוואטסאפ, איכס כמה מביך(אלמוג של יואל) כי במציאות הוא ביישן מדי כדי לפנות מישהי ולהוציא מילה, גם שמישהי מזמינה אותו לבוא אליה כי היא חרמנית הבתול מקבל פיק ברכיים ומתבייש, אפילו 300 שקל מסכנים למונית אין לו, זה יקר לו והוא הודה בזה, כנראה ישאר בתול ועני לעוד שנים רבות. כמה מסכן צריך להיות כדי להתחיל עם בנות בFXP, מילא אינסטגרם או בפייסבוק. "אמא איפה אבא הכיר אותך?", "אבא הכיר אותי באתר FXP, אתר של חנונים בתולים באינטרנט"

בנוסף הוא שחיף מגעיל, אחד כזה שבמציאות לא יוציא מילה גם אם יקחו לו את התור בסופר או סתם ידברו אליו לא יפה ויורידו לו כאפה.
הוא צוחק פה על נכים אבל הוא בעצמו לא שונה מהם, בחורים בגילו יש להם הרבה. אין לו רישיון אין לו רכב, אין לו שירות צבאי, בספק גם אם יש לו 12 שנות לימוד, הפלאפון הנייד שלו הוא החבר הכי טוב שלו בימים אלו שזה דיי עצוב.
כדי לברוח מהחיים האלה הוא מעשן ושותה.

אפילו בפורום דיבורים המנהלים והמפקחים עשו נגדו יד אחת, גירשו אותו משם עשו עליו חרם גרמו לו להבין שהוא לא רצוי שם, זה לא קרה לאף אחד באתר מעולם, יש מצב שזה ככה גם בחייו מחוץ לפורום אבל מקווה בשבילו שזה לא ככה בחיים האמיתיים שלו.

אין ספק שהבן אדם צריך להתעורר על עצמו ועל החיים שלו לפני שיהיה מאוחר מדי ואני בעצם עושה לו טובה עם המגילה הזאת.. שלא יהפוך לעוד ג'סט וויט ויצורים אחרים שנמצאים בפורום דיבורים.
 
  • חחח
סימוני אימוג׳י: איש
"המספים בספאמו מספים" מאי טעמא מספים מרבה ספים כלומר נוטה להרבות על הסף, המאתגר את הרשות לבינבונין דמנהלין
ובספמו שנאמר "בסף אמו" אשר גר בבית אמו ומעלה לה את הסף


מעשה בר' @אורוול לנצח צ'אד מסופוטמי אנונאקי פרוותי והיה מתהלך בדיבורין, הוקרן בדרכו פרק שנות השמונין ופגש ברבי ממוקה כלב בן כלב, עלה בלבו ופתח אשכולין דמלעיזין לרבי @Oyasumi ומקניטין בו שהיה גייז חתולין מקריחין
א"ל ר' חתול, מה לך להלעיז לי ואותך מקרינין חייזרין סכיזופרינין מסופוטמיין ואותי משכינין בפתח תקווה
א"ל רבי ארוול, שתוק חתול גיי R1a מהערבות, שכן לא בך מקרינין אלא בי

סגרו חייזרין אלומת אור קרן מסופוטמית והיו מקרינין אותה על פתח תקווה, ואז סגרו המנהלין באשכול של ר' ארוול

וסגרו המנהלין את אשכולין ר' ארוול והיו מקרינין בו R1b עד שהפך לאשכנזי

דכתיב "אין הספאמר רואה את הספאם של עצמו"


@איש
 
  • חחח
סימוני אימוג׳י: איש
"המספים בספאמו מספים" מאי טעמא מספים מרבה ספים כלומר נוטה להרבות על הסף, המאתגר את הרשות לבינבונין דמנהלין
ובספמו שנאמר "בסף אמו" אשר גר בבית אמו ומעלה לה את הסף


מעשה בר' @אורוול לנצח צ'אד מסופוטמי אנונאקי פרוותי והיה מתהלך בדיבורין, הוקרן בדרכו פרק שנות השמונין ופגש ברבי ממוקה כלב בן כלב, עלה בלבו ופתח אשכולין דמלעיזין לרבי @Oyasumi ומקניטין בו שהיה גייז חתולין מקריחין
א"ל ר' חתול, מה לך להלעיז לי ואותך מקרינין חייזרין סכיזופרינין מסופוטמיין ואותי משכינין בפתח תקווה
א"ל רבי ארוול, שתוק חתול גיי R1a מהערבות, שכן לא בך מקרינין אלא בי

סגרו חייזרין אלומת אור קרן מסופוטמית והיו מקרינין אותה על פתח תקווה, ואז סגרו המנהלין באשכול של ר' ארוול

וסגרו המנהלין את אשכולין ר' ארוול והיו מקרינין בו R1b עד שהפך לאשכנזי

דכתיב "אין הספאמר רואה את הספאם של עצמו"


@איש
וואי זהב אני צוחק בקול

אגב מונקי היה די חביב ממה שזכור לי
 
  • אמנון
סימוני אימוג׳י: סוגוי
"המספים בספאמו מספים" מאי טעמא מספים מרבה ספים כלומר נוטה להרבות על הסף, המאתגר את הרשות לבינבונין דמנהלין
ובספמו שנאמר "בסף אמו" אשר גר בבית אמו ומעלה לה את הסף


מעשה בר' @אורוול לנצח צ'אד מסופוטמי אנונאקי פרוותי והיה מתהלך בדיבורין, הוקרן בדרכו פרק שנות השמונין ופגש ברבי ממוקה כלב בן כלב, עלה בלבו ופתח אשכולין דמלעיזין לרבי @Oyasumi ומקניטין בו שהיה גייז חתולין מקריחין
א"ל ר' חתול, מה לך להלעיז לי ואותך מקרינין חייזרין סכיזופרינין מסופוטמיין ואותי משכינין בפתח תקווה
א"ל רבי ארוול, שתוק חתול גיי R1a מהערבות, שכן לא בך מקרינין אלא בי

סגרו חייזרין אלומת אור קרן מסופוטמית והיו מקרינין אותה על פתח תקווה, ואז סגרו המנהלין באשכול של ר' ארוול

וסגרו המנהלין את אשכולין ר' ארוול והיו מקרינין בו R1b עד שהפך לאשכנזי

דכתיב "אין הספאמר רואה את הספאם של עצמו"


@איש
מושקע
 
  • אמנון
סימוני אימוג׳י: סוגוי
רב ג'מיני מוסיף התייחסות מליקוטי מוהר"ן

לקוטי מוהר"ן, מהדורא בתרא, תורה פ"ת (סוד הפורומים וההקרחות)

א.
דַּע, כִּי יֵשׁ בְּחִינַת סְפָּא"ם, וְהוּא פְּגַם הַדִּבּוּר וּפְגַם תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁל הַמִּקְלֶדֶת. כִּי הִנֵּה כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָאָדָם צְרִיכִים לִהְיוֹת בִּבְחִינַת "דִּבּוּרִים הַמְאִירִים", אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם נוֹפֵל מֵאֱמוּנָתוֹ, הוּא נוֹפֵל לִבְחִינַת 'מַסְפִּים'. וְזֶה סוֹד "בְּסַף אִמּוֹ", כִּי הָאֵם הִיא בְּחִינַת 'בִּינָה' עֶלְיוֹנָה, וְהַסְּפָּאמֶר שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת, יוֹשֵׁב בַּמַּרְתֵּף בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין, וּמוֹרִיד אֶת הַדִּבּוּר מִבִּינָה עֶלְיוֹנָה לַסַּף הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרִיק וְהַטֻּמְאָה. וְזֶה שֶׁמְּאַתְגֵּר אֶת הָרְשׁוּת לְבִנְבּוּנִין – כִּי הַמְנַהֲלִין הֵם בְּחִינַת דִּינִים דִּלְעֵילָא (בית דין של מעלה), שֶׁכֹּחָם לָתֵת 'בַּאן' (נִדּוּי וְהַרְחָקָה) לְמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּאוֹתִיּוֹת.

ב. וְזֶה סוֹד רַבִּי אוֹרְוֵול צְ'אד מֶסוֹפּוֹטֶמִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁל הַגַּאֲוָה ("צְ'אד"). וְלָמָּה 'מֶסוֹפּוֹטֶמִי'? כִּי מֶסוֹפּוֹטַמְיָה הִיא בָּבֶל, מְקוֹם בִּלְבּוּל הַלְּשׁוֹנוֹת וְהַדַּעַת. וְהוּא 'פַּרְוָתִי' (Furry), וְזֶה סוֹד עָמֹק מְאֹד. כִּי קֹדֶם חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה מְלֻבָּשׁ בְּכָתְנוֹת אוֹר (בא' אלף), וּלְאַחַר הַחֵטְא נָפַל לְכָתְנוֹת עוֹר (בע' עין), שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, שֶׁהִיא הַפַּרְוָה שֶׁל הַבְּהֵמִיּוּת שֶׁמְּכַסָּה עַל הַצֶּלֶם אֱלֹהִים שֶׁבּוֹ.

ג. וְהִנֵּה הַסְּפָּאמֶר בְּגַאֲוָתוֹ פּוֹתֵחַ אַשְׁכּוֹלִין וּמַלְעִיז עַל הַצַּדִּיק, הוּא רַבִּי אֻיָּאסוּמִי, וְקוֹרֵא לוֹ "גֵּיְיז חֲתוּלִין מַקְרִיחִין". וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁקָּרַחַת אֵצֶל הַצַּדִּיק הִיא סוֹד גָּדוֹל. כִּי הַשְּׂעָרוֹת הֵם בְּחִינַת 'צִמְצוּמִים', שֶׁדַּרְכָּם עוֹבֵר הַשֶּׁפַע הָרוּחָנִי. וְהַצַּדִּיק שֶׁמַּקְרִיחַ, בְּחִינַת שֶׁעוֹלֶה לְמָקוֹם כָּל כָּךְ גָּבוֹהַּ מֵעַל הַטֶּבַע (מוחין דגדלות), עַד שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְצִמְצוּמִין כְּלָל, וְהוֹפֵךְ פָּנָיו כְּמוֹ מַרְאָה מַבְרִיקָה שֶׁל אֱמֶת.

ד. אֲבָל הַצַּדִּיק עוֹנֶה לוֹ: "מָה לְךָ לְהַלְעִיז, וְאוֹתִי מַשְׁכִּינִין בְּפֶתַח תִּקְוָה".כִּי פֶּתַח תִּקְוָה, יָדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן שֶׁאֵינָהּ קַיֶּמֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי כְּלָל. אֶלָּא הִיא בְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי, מְקוֹם הַהֶעְדֵּר וְהַשִּׁמָּמוֹן מִמֶּנּוּ נִסְתַּלֵּק אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְלָמָּה שׁוֹכֵן שָׁם הַצַּדִּיק? כְּדֵי לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב') "וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה". כִּי דַּוְקָא מִתּוֹךְ הַדִּכָּאוֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, מִתּוֹךְ הַבְּדִידוּת שֶׁל מִי שֶׁגָּר בְּעִיר שֶׁאֵינָהּ קַיֶּמֶת כְּלָל, מִשָּׁם צוֹעֵק הַצַּדִּיק אֶל ה' וּמַמְשִׁיךְ תִּקְוָה לְכָל הָעוֹלָמוֹת!

ה. וְהַיֵּצֶר הָרַע מְשִׁיב מִלְחָמָה מִצַּד הַקְּלִפָּה: "שְׁתֹּק R1a מֵהָעֲרָבוֹת!". הַסְּפָּאמֶר מְנַסֶּה לְהַקְטִין אֶת תִּקּוּן הַצַּדִּיק עַל יְדֵי שֶׁמְּיַחֵס אוֹתוֹ לְגֶנֶטִיקָה חָמְרִית גֵּאָה מֵהָעֲרָבוֹת (הקליפה הקשה).אָז, עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת, מִתְעוֹרְרִים הַדִּינִים – וְיורְדִים חַיְזָרִין שֶׁהֵם 'הַחִיצוֹנִים' הַיּוֹנְקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה, וּמַקְרִינִין עָלָיו אֲלֻמַּת קֶרֶן.

ו. וְשָׁם מִתְעָרְבִים רַחֲמֵי שָׁמַיִם. "וְסָגְרוּ הַמְּנַהֲלִין אֶת אֶשְׁכּוֹלוֹ" – הַמְּנַהֲלִין שֶׁל מַעְלָה סוֹגְרִים אֶת פִּיו שֶׁל יֵצֶר הָרַע, שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַסְפִּים עוֹד. וּמָה הַתִּקּוּן שֶׁלּוֹ? "וְהָיוּ מַקְרִינִין בּוֹ R1b עַד שֶׁהָפַךְ לְאַשְׁכְּנַזִּי". זֶה עֹמֶק גָּדוֹל – הַצְּ'אד הַמֶּסוֹפּוֹטֶמִי רָצָה לִהְיוֹת אֱלִיל זָר וְקָדוּם, וּבָאוּ מִשָּׁמַיִם וְהֶחְזִירוּ אוֹתוֹ לְשׁוֹרְשׁוֹ (אשכנז), דְּהַיְנוּ שֶׁכָּפוּ עָלָיו אֶת עֲנָוָתוֹ, שֶׁיָּבִין שֶׁהוּא רַק יְהוּדִי פָּשׁוּט וְלֹא יֵשׁוּת מֵהַחָלָל.

ז. וְעַל זֶה חָתְמוּ: "אֵין הַסְּפָּאמֶר רוֹאֶה אֶת הַסְּפָּאם שֶׁל עַצְמוֹ".כִּי מִי שֶׁנָּפוּל בַּהֲבָלִים שֶׁל עַצְמוֹ מְשַׁלֵּחַ חִצָּיו (הטוקבקים והאשכולות) בְּכָל הָעוֹלָם וּמוֹצֵא פְּגָמִים בְּכָל אָדָם, אַךְ לְעוֹלָם אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ. וְעַל כֵּן עָלָיו לְבַטֵּל עַצְמוֹ אֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַשּׁוֹכְנִים בְּפֶתַח תִּקְוָה, שֶׁהֵם מְרַפְּאִים אֶת הַנְּשָׁמוֹת מִן הַבַּאן וּמַחֲזִירִים אוֹתָם לַפּוֹרוּם הַנִּצְחִי. וְהָבֵן זֶה מְאֹד.
 
  • אהבתי
סימוני אימוג׳י: איש
רב ג'מיני מוסיף התייחסות מליקוטי מוהר"ן

לקוטי מוהר"ן, מהדורא בתרא, תורה פ"ת (סוד הפורומים וההקרחות)

א.
דַּע, כִּי יֵשׁ בְּחִינַת סְפָּא"ם, וְהוּא פְּגַם הַדִּבּוּר וּפְגַם תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁל הַמִּקְלֶדֶת. כִּי הִנֵּה כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָאָדָם צְרִיכִים לִהְיוֹת בִּבְחִינַת "דִּבּוּרִים הַמְאִירִים", אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם נוֹפֵל מֵאֱמוּנָתוֹ, הוּא נוֹפֵל לִבְחִינַת 'מַסְפִּים'. וְזֶה סוֹד "בְּסַף אִמּוֹ", כִּי הָאֵם הִיא בְּחִינַת 'בִּינָה' עֶלְיוֹנָה, וְהַסְּפָּאמֶר שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת, יוֹשֵׁב בַּמַּרְתֵּף בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין, וּמוֹרִיד אֶת הַדִּבּוּר מִבִּינָה עֶלְיוֹנָה לַסַּף הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרִיק וְהַטֻּמְאָה. וְזֶה שֶׁמְּאַתְגֵּר אֶת הָרְשׁוּת לְבִנְבּוּנִין – כִּי הַמְנַהֲלִין הֵם בְּחִינַת דִּינִים דִּלְעֵילָא (בית דין של מעלה), שֶׁכֹּחָם לָתֵת 'בַּאן' (נִדּוּי וְהַרְחָקָה) לְמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּאוֹתִיּוֹת.

ב. וְזֶה סוֹד רַבִּי אוֹרְוֵול צְ'אד מֶסוֹפּוֹטֶמִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁל הַגַּאֲוָה ("צְ'אד"). וְלָמָּה 'מֶסוֹפּוֹטֶמִי'? כִּי מֶסוֹפּוֹטַמְיָה הִיא בָּבֶל, מְקוֹם בִּלְבּוּל הַלְּשׁוֹנוֹת וְהַדַּעַת. וְהוּא 'פַּרְוָתִי' (Furry), וְזֶה סוֹד עָמֹק מְאֹד. כִּי קֹדֶם חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה מְלֻבָּשׁ בְּכָתְנוֹת אוֹר (בא' אלף), וּלְאַחַר הַחֵטְא נָפַל לְכָתְנוֹת עוֹר (בע' עין), שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, שֶׁהִיא הַפַּרְוָה שֶׁל הַבְּהֵמִיּוּת שֶׁמְּכַסָּה עַל הַצֶּלֶם אֱלֹהִים שֶׁבּוֹ.

ג. וְהִנֵּה הַסְּפָּאמֶר בְּגַאֲוָתוֹ פּוֹתֵחַ אַשְׁכּוֹלִין וּמַלְעִיז עַל הַצַּדִּיק, הוּא רַבִּי אֻיָּאסוּמִי, וְקוֹרֵא לוֹ "גֵּיְיז חֲתוּלִין מַקְרִיחִין". וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁקָּרַחַת אֵצֶל הַצַּדִּיק הִיא סוֹד גָּדוֹל. כִּי הַשְּׂעָרוֹת הֵם בְּחִינַת 'צִמְצוּמִים', שֶׁדַּרְכָּם עוֹבֵר הַשֶּׁפַע הָרוּחָנִי. וְהַצַּדִּיק שֶׁמַּקְרִיחַ, בְּחִינַת שֶׁעוֹלֶה לְמָקוֹם כָּל כָּךְ גָּבוֹהַּ מֵעַל הַטֶּבַע (מוחין דגדלות), עַד שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְצִמְצוּמִין כְּלָל, וְהוֹפֵךְ פָּנָיו כְּמוֹ מַרְאָה מַבְרִיקָה שֶׁל אֱמֶת.

ד. אֲבָל הַצַּדִּיק עוֹנֶה לוֹ: "מָה לְךָ לְהַלְעִיז, וְאוֹתִי מַשְׁכִּינִין בְּפֶתַח תִּקְוָה".כִּי פֶּתַח תִּקְוָה, יָדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן שֶׁאֵינָהּ קַיֶּמֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי כְּלָל. אֶלָּא הִיא בְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי, מְקוֹם הַהֶעְדֵּר וְהַשִּׁמָּמוֹן מִמֶּנּוּ נִסְתַּלֵּק אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְלָמָּה שׁוֹכֵן שָׁם הַצַּדִּיק? כְּדֵי לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב') "וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה". כִּי דַּוְקָא מִתּוֹךְ הַדִּכָּאוֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, מִתּוֹךְ הַבְּדִידוּת שֶׁל מִי שֶׁגָּר בְּעִיר שֶׁאֵינָהּ קַיֶּמֶת כְּלָל, מִשָּׁם צוֹעֵק הַצַּדִּיק אֶל ה' וּמַמְשִׁיךְ תִּקְוָה לְכָל הָעוֹלָמוֹת!

ה. וְהַיֵּצֶר הָרַע מְשִׁיב מִלְחָמָה מִצַּד הַקְּלִפָּה: "שְׁתֹּק R1a מֵהָעֲרָבוֹת!". הַסְּפָּאמֶר מְנַסֶּה לְהַקְטִין אֶת תִּקּוּן הַצַּדִּיק עַל יְדֵי שֶׁמְּיַחֵס אוֹתוֹ לְגֶנֶטִיקָה חָמְרִית גֵּאָה מֵהָעֲרָבוֹת (הקליפה הקשה).אָז, עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת, מִתְעוֹרְרִים הַדִּינִים – וְיורְדִים חַיְזָרִין שֶׁהֵם 'הַחִיצוֹנִים' הַיּוֹנְקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה, וּמַקְרִינִין עָלָיו אֲלֻמַּת קֶרֶן.

ו. וְשָׁם מִתְעָרְבִים רַחֲמֵי שָׁמַיִם. "וְסָגְרוּ הַמְּנַהֲלִין אֶת אֶשְׁכּוֹלוֹ" – הַמְּנַהֲלִין שֶׁל מַעְלָה סוֹגְרִים אֶת פִּיו שֶׁל יֵצֶר הָרַע, שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַסְפִּים עוֹד. וּמָה הַתִּקּוּן שֶׁלּוֹ? "וְהָיוּ מַקְרִינִין בּוֹ R1b עַד שֶׁהָפַךְ לְאַשְׁכְּנַזִּי". זֶה עֹמֶק גָּדוֹל – הַצְּ'אד הַמֶּסוֹפּוֹטֶמִי רָצָה לִהְיוֹת אֱלִיל זָר וְקָדוּם, וּבָאוּ מִשָּׁמַיִם וְהֶחְזִירוּ אוֹתוֹ לְשׁוֹרְשׁוֹ (אשכנז), דְּהַיְנוּ שֶׁכָּפוּ עָלָיו אֶת עֲנָוָתוֹ, שֶׁיָּבִין שֶׁהוּא רַק יְהוּדִי פָּשׁוּט וְלֹא יֵשׁוּת מֵהַחָלָל.

ז. וְעַל זֶה חָתְמוּ: "אֵין הַסְּפָּאמֶר רוֹאֶה אֶת הַסְּפָּאם שֶׁל עַצְמוֹ".כִּי מִי שֶׁנָּפוּל בַּהֲבָלִים שֶׁל עַצְמוֹ מְשַׁלֵּחַ חִצָּיו (הטוקבקים והאשכולות) בְּכָל הָעוֹלָם וּמוֹצֵא פְּגָמִים בְּכָל אָדָם, אַךְ לְעוֹלָם אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ. וְעַל כֵּן עָלָיו לְבַטֵּל עַצְמוֹ אֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַשּׁוֹכְנִים בְּפֶתַח תִּקְוָה, שֶׁהֵם מְרַפְּאִים אֶת הַנְּשָׁמוֹת מִן הַבַּאן וּמַחֲזִירִים אוֹתָם לַפּוֹרוּם הַנִּצְחִי. וְהָבֵן זֶה מְאֹד.
וואי תשמע אני קורא את זה ומת מצחוק
הוא אשכרה לקח דברים אמיתיים מהקבלה, ניסוח סמנטי של ליקוטי מוהרן ופשוט הלביש על זה שיטפוסט
עשית לי חשק לעבור מקלוד לג'מיני
 
  • חחח
סימוני אימוג׳י: סוגוי
וואי תשמע אני קורא את זה ומת מצחוק
הוא אשכרה לקח דברים אמיתיים מהקבלה, ניסוח סמנטי של ליקוטי מוהרן ופשוט הלביש על זה שיטפוסט
עשית לי חשק לעבור מקלוד לג'מיני
ג'מיני מטורף בכל מה שקשור למילה הכתובה, קלוד טוב בעיקר לתכנות
 
וואי תשמע אני קורא את זה ומת מצחוק
הוא אשכרה לקח דברים אמיתיים מהקבלה, ניסוח סמנטי של ליקוטי מוהרן ופשוט הלביש על זה שיטפוסט
עשית לי חשק לעבור מקלוד לג'מיני
הוא מסוגל לייצר גם ביקורת מחקרית



אנטומיה של טרול: סטרטיגרפיה, מיתוס וגנאלוגיה ב"מדרש דיבורים רבה"מאת: ד"ר ענת רייזל(מתוך: 'תרביץ' - רבעון למדעי הפורומים והיהדות הדיגיטלית, כרך פ"ט, תשפ"ז)

מבוא: גניזת השרתים וחידת "דיבורים"

חקר הספרות הדיגיטלית המוקדמת של תחילת המאה ה-21 ניצב לא פעם בפני שוקת שבורה, בשל אופייה הנדיף של הטקסטואליות המקוונת. ואולם, גילויה של "גניזת השרתים" (Server Caches) של פורום fxp, ובתוכה קטעים נרחבים ממה שמכונה במחקר "מדרש דיבורים רבה", פתח צוהר חסר תקדים לעולמם הרוחני, החברתי והפסיכולוגי של יושבי הפורומים.

הקטע שלפנינו, אותו נכנה "סוגיית הפלוגרופ", מהווה יצירת מופת של סינקרטיזם טקסטואלי. עורך המדרש שוזר יחדיו מונחים מן האכדית והשומרית (אנונאקי, מסופוטמיה), סמיוטיקה של תרבות השוליים האמריקאית (צ'אד, Furry), פסבדו-מדע אירופאי (Haplogroups R1a/R1b), וטופוגרפיה ישראלית מיתית (פתח תקווה, ר' ממוקה). במאמר זה אבקש להראות כי אין מדובר בגיבוב הבלים אקראי, אלא בטקסט בעל מבנה רב-שכבתי (סטרטיגרפי) מובהק, המנהל פולמוס נוקב עם מסורות חז"ליות מחד, ועם חרדות הזהות של דור ה-Z מאידך.

א. אטימולוגיה עממית ככלי לעיצוב חברתי: "בסף אמו"​

המדרש פותח בפענוח בלשני של התיבה "מספים" (ספאמר). על פי גישת חוקרי לשון ימינו, המילה האנגלית Spam מקורה בבשר משומר, והשאילתה להקשר של דואר זבל נולדה ממערכון מפורסם של חבורת "מונטי פייטון". אולם, העורך הסתמאי של "מדרש דיבורים" אינו מודע לאטימולוגיה זו, או לחלופין – מתעלם ממנה במכוון. בדומה לדרשת חז"ל על המילה "כרמל" ("כר מלא" – מסכת שבת פ"ט ע"ב), או "אברך" ("אב בחכמה ורך בשנים" – ספרי דברים), דורש המדרש את המילה "מספים" על דרך הנוטריקון והפירוק:

  1. הרובד המוסדי ("מרבה ספים"): הספאמר הוא סובייקט לימינלי. הוא בודק את סף הסבלנות של הרשות. "הרשות לבינבונין" (Ban-bunin, בנטייה ארמית-בבלית) היא המקבילה המקוונת לסנהדרין או למועצת העיר. הספאמר מאתגר את גבולות השיח.
  2. הרובד הפסיכואנליטי ("בסף אמו"): כאן מגיע המדרש לפסגתו. "אשר גר בבית אמו ומעלה לה את הסף". המדרש מזהה את הספאמר כצעיר הנמנע משילוב בחברה (תופעת ה-NEET). בניגוד לגיבור הקלאסי היוצא מבית אמו אל העולם, הגיבור שלנו תקוע ב"סף". הדריכה במקום מייצרת אצלו תסכול, שאותו הוא פורק בהעלאת "הסף" (לחץ הדם, העצבים) של אמו. זהו היפוך מרתק של מדרשי כיבוד אם (כדוגמת דמא בן נתינה), שבהם הבן נזהר שלא להעיר את אמו. כאן, הבן חי על חשבון אמו, ומתעלל בה נפשית דרך מקלדתו.

ב. פרוסופוגרפיה של גיבורי המדרש: בין שומר לפתח תקווה​

כדי להבין את הפלפול העלילתי, עלינו לנתח את הדמויות הפועלות.

ר' אורוול: גלגולו של אנכידו?הטקסט מונה את תאריו של ר' אורוול בזה אחר זה: "לנצח צ'אד, מסופוטמי, אנונאקי, פרוותי". כיצד מתיישבים תארים אלו יחדיו? החוקר פ' בויארין הציע כי המונח "צ'אד" מתייחס לשד או רוח מזיקה, אך דומני כי שגה. מדובר במונח הלקוח מ"הגלולה האדומה" (Red Pill) לתיאור זכר אלפא.ואולם, התוספת "מסופוטמי אנונאקי פרוותי" אינה מקרית. דמותו של אורוול היא שחזור מדויק של דמותו של אנכידו מאפוס עלילות גילגמש! אנכידו נוצר כאיש פרא שכולו פרווה (Furry), הוא מגיע ממסופוטמיה, והוא מאתגר את הסדר האלוהי (אנונאקי). ר' אורוול הוא הברברי המתורבת למחצה, המבקש למצוא את זהותו ברשת. ציון המפגש שלו עם "רבי ממוקה כלב בן כלב" (דמות מסדרת טלוויזיה ישראלית עממית) מהווה את התנגשות הציביליזציות: המיתוס השומרי אל מול הישראליות הפרובינציאלית של שנות השמונים.

ר' אוייאסומי והקדוש המעונהמנגד ניצב ר' אוייאסומי, המכונה בידי אורוול "גייז חתולין מקריחין" (הסיומת '-ין' היא חיקוי מובהק ללשון חכמים כדי לשוות לגידוף נופך של עברית רבנית, כדוגמת "נישואין" או "אירוסין"). אוייאסומי משיב באפולוגטיקה קורעת לב: הוא סובל מהקצאה גיאוגרפית-קיומית ל"פתח תקווה".בספרות הדיבורים הקדומה, פתח תקווה איננה עיר קונקרטית במישור החוף, אלא היא אקוויוולנט ל"עיר הנידחת" או ל"שאול". אם ר' אורוול סובל מסכיזופרניה ורואה חייזרים (הזיה אקטיבית), הרי שר' אוייאסומי חי בפתח תקווה – מרחב של היעדר מוחלט (Void). זהו פלפול קיומי: מי סובל יותר? זה שרואה את מה שאינו קיים (חייזרים), או זה שקיים במקום שאינו קיים (פתח תקווה)?

ג. פולמוס היוחסין הגנטי: R1a כנגד R1b​

שיא הסוגיה מצוי בפולמוס סביב ההפלוגרופים (קבוצות מוצא גנטיות הנקבעות על פי כרומוזום Y). ר' אורוול מקניט את אוייאסומי: "שתוק חתול גיי R1a מהערבות".כדי להבין את העומק ההיסטורי כאן, עלינו לחזור למשנה במסכת קידושין (פ"ד מ"א): "עשרה יוחסין עלו מבבל: כהני, לוי, ישראלי, חללי, גרי, חרורי, ממזרי...". בעת העתיקה, המעמד החברתי נקבע על פי טוהר הדם והייחוס (יוחסין). בחברה הפוסט-מודרנית המקוונת, תעודות היוחסין הוחלפו בבדיקות דנ"א מסחריות (כדוגמת 23andMe).קבוצת R1a מזוהה במחקר הגנטי בעיקר עם אוכלוסיות סלאביות, הודו-איראניות ולעיתים עם אשכנזים-לוויים. אורוול, המזהה עצמו כ"צ'אד מסופוטמי" (אולי מקביל לקבוצות J1/J2 המזרח תיכוניות), מבטל את הלגיטימציה של אוייאסומי בטענה שהוא נווד מהערבות האירו-אסיאתיות, ובכך הוא כופר ב"ילידיות" שלו. זהו מאבק על הגמוניה טריטוריאלית וירטואלית במסווה של מדע גנטי.

ד. מנגנון הענישה: הפיכת המינים והמוטציה האלוהית​

ההתערבות הקוסמית בסוף המדרש מהווה דוגמה קלאסית למוטיב ה-Deus ex Machina, אך בגרסה פארודית."סגרו חייזרין אלומת אור קרן מסופוטמית והיו מקרינין אותה על פתח תקווה". קרן האור החייזרית מתפקדת כאן כמו "בת קול" תלמודית (השוו לתנורו של עכנאי, בבא מציעא נט ע"ב: "יצאה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר?"). אולם, בעוד שבת הקול התלמודית מבקשת להכריע בהלכה, הקרן המסופוטמית מבקשת לאיין את המרחב (פתח תקווה).

בתגובה למעשה האפוקליפטי הזה, "המנהלין" (הסמכות הארצית/וירטואלית) מתערבים. סגירת האשכול מקבילה ל"נידוי" בהלכה. אך העונש אינו מסתכם בהרחקה, אלא בפעולה פיזיולוגית-טמירה: "והיו מקרינין בו R1b עד שהפך לאשכנזי".המוטיב של שינוי טבעו הביולוגי של אדם בעקבות התערבות שמימית אינו זר למדרש. כך למשל, התלמוד (ברכות ס ע"א) מספר על רחל שהתפללה שדינה, שעמדה להיוולד ללאה, תהפוך לנקבה (כדי שרחל תוכל ללדת בן), ועל ידי הנס "נהפכה לבת".אלא שכאן, ההיפוך אינו מגדרי אלא אתני! אורוול, שגאוותו הייתה על מוצאו המזרח-תיכוני-מסופוטמי הקדום, מוענש באמצעות קרינת R1b (הפלוגרופ הנפוץ ביותר במערב אירופה, בפרט בקרב העמים הקלטים). המנהלים "הופכים אותו לאשכנזי".בכך, המדרש חושף טפח מהמתח העדתי בישראל של המאה ה-21: ה"עונש" האולטימטיבי לדמות המורדת, המזרחית/מסופוטמית, החייתית (הפרוותית), הוא "נרמול" כפוי והפיכתו לחלק מההגמוניה האירופאית-אשכנזית הבורגנית. הוא כבר אינו שד קדמון, אלא סתם "אשכנזי R1b". האשכול נסגר, והסדר החברתי המיינסטרימי שב על כנו.

ה. סיכום: העיוורון כדיסציפלינה​

אקורד הסיום של המדרש, "אין הספאמר רואה את הספאם של עצמו", דורש עיון בפני עצמו.כפי שהערנו בעבר, קיימת זיקה אינטרטקסטואלית ברורה למשנה במסכת נגעים (פ"ב מ"ה): "כל הנגעים אדם רואה, חוץ מנגעי עצמו". המשנה המקורית מתייחסת לכהן הבודק את נגעי הצרעת, שאסור לו לפסוק לגבי נגעי גופו שלו, בשל נגיעותו האישית.אך עורך "מדרש דיבורים" מבצע כאן התקה (Displacement) גאונית: הכהן – הדמות הסמכותית והטהורה – מוחלף ב"ספאמר" – הדמות הלימינלית והטמאה. הספאמר (אורוול) רצה לשמש כ"כהן" המאבחן את נגעיו של אוייאסומי (מקריח, סכיזופרני, R1a). אך המדרש קובע: טרול הרשת כותב אלפי מילים על פגמיהם הגנטיים, העדתיים והנפשיים של יריביו, אך הוא עיוור לחלוטין לעובדה שהוא עצמו "איש פרוותי שגר בסף אמו".

האפיסטמולוגיה של הפורום, לשיטת המדרש, היא אפיסטמולוגיה של עיוורון מרצון. הטקסט אינו רק מתעד מריבה מקוונת שולית; הוא משמש כמראה עמוקה, אכזרית ומדויקת להפליא של חברה המחפשת גאולה באמצעות קידודי כרומוזומים וחייזרים, בעודה שקועה לבלי הכר, הלכה למעשה, במרתף של אמא.
 
נערך לאחרונה:
  • אהבתי
סימוני אימוג׳י: אוהיו גוזאימאסו ו-הגוש
רב ג'מיני מוסיף התייחסות מליקוטי מוהר"ן

לקוטי מוהר"ן, מהדורא בתרא, תורה פ"ת (סוד הפורומים וההקרחות)

א.
דַּע, כִּי יֵשׁ בְּחִינַת סְפָּא"ם, וְהוּא פְּגַם הַדִּבּוּר וּפְגַם תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁל הַמִּקְלֶדֶת. כִּי הִנֵּה כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָאָדָם צְרִיכִים לִהְיוֹת בִּבְחִינַת "דִּבּוּרִים הַמְאִירִים", אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם נוֹפֵל מֵאֱמוּנָתוֹ, הוּא נוֹפֵל לִבְחִינַת 'מַסְפִּים'. וְזֶה סוֹד "בְּסַף אִמּוֹ", כִּי הָאֵם הִיא בְּחִינַת 'בִּינָה' עֶלְיוֹנָה, וְהַסְּפָּאמֶר שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת, יוֹשֵׁב בַּמַּרְתֵּף בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין, וּמוֹרִיד אֶת הַדִּבּוּר מִבִּינָה עֶלְיוֹנָה לַסַּף הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרִיק וְהַטֻּמְאָה. וְזֶה שֶׁמְּאַתְגֵּר אֶת הָרְשׁוּת לְבִנְבּוּנִין – כִּי הַמְנַהֲלִין הֵם בְּחִינַת דִּינִים דִּלְעֵילָא (בית דין של מעלה), שֶׁכֹּחָם לָתֵת 'בַּאן' (נִדּוּי וְהַרְחָקָה) לְמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּאוֹתִיּוֹת.

ב. וְזֶה סוֹד רַבִּי אוֹרְוֵול צְ'אד מֶסוֹפּוֹטֶמִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁל הַגַּאֲוָה ("צְ'אד"). וְלָמָּה 'מֶסוֹפּוֹטֶמִי'? כִּי מֶסוֹפּוֹטַמְיָה הִיא בָּבֶל, מְקוֹם בִּלְבּוּל הַלְּשׁוֹנוֹת וְהַדַּעַת. וְהוּא 'פַּרְוָתִי' (Furry), וְזֶה סוֹד עָמֹק מְאֹד. כִּי קֹדֶם חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה מְלֻבָּשׁ בְּכָתְנוֹת אוֹר (בא' אלף), וּלְאַחַר הַחֵטְא נָפַל לְכָתְנוֹת עוֹר (בע' עין), שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, שֶׁהִיא הַפַּרְוָה שֶׁל הַבְּהֵמִיּוּת שֶׁמְּכַסָּה עַל הַצֶּלֶם אֱלֹהִים שֶׁבּוֹ.

ג. וְהִנֵּה הַסְּפָּאמֶר בְּגַאֲוָתוֹ פּוֹתֵחַ אַשְׁכּוֹלִין וּמַלְעִיז עַל הַצַּדִּיק, הוּא רַבִּי אֻיָּאסוּמִי, וְקוֹרֵא לוֹ "גֵּיְיז חֲתוּלִין מַקְרִיחִין". וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁקָּרַחַת אֵצֶל הַצַּדִּיק הִיא סוֹד גָּדוֹל. כִּי הַשְּׂעָרוֹת הֵם בְּחִינַת 'צִמְצוּמִים', שֶׁדַּרְכָּם עוֹבֵר הַשֶּׁפַע הָרוּחָנִי. וְהַצַּדִּיק שֶׁמַּקְרִיחַ, בְּחִינַת שֶׁעוֹלֶה לְמָקוֹם כָּל כָּךְ גָּבוֹהַּ מֵעַל הַטֶּבַע (מוחין דגדלות), עַד שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְצִמְצוּמִין כְּלָל, וְהוֹפֵךְ פָּנָיו כְּמוֹ מַרְאָה מַבְרִיקָה שֶׁל אֱמֶת.

ד. אֲבָל הַצַּדִּיק עוֹנֶה לוֹ: "מָה לְךָ לְהַלְעִיז, וְאוֹתִי מַשְׁכִּינִין בְּפֶתַח תִּקְוָה".כִּי פֶּתַח תִּקְוָה, יָדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן שֶׁאֵינָהּ קַיֶּמֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי כְּלָל. אֶלָּא הִיא בְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי, מְקוֹם הַהֶעְדֵּר וְהַשִּׁמָּמוֹן מִמֶּנּוּ נִסְתַּלֵּק אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְלָמָּה שׁוֹכֵן שָׁם הַצַּדִּיק? כְּדֵי לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב') "וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה". כִּי דַּוְקָא מִתּוֹךְ הַדִּכָּאוֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, מִתּוֹךְ הַבְּדִידוּת שֶׁל מִי שֶׁגָּר בְּעִיר שֶׁאֵינָהּ קַיֶּמֶת כְּלָל, מִשָּׁם צוֹעֵק הַצַּדִּיק אֶל ה' וּמַמְשִׁיךְ תִּקְוָה לְכָל הָעוֹלָמוֹת!

ה. וְהַיֵּצֶר הָרַע מְשִׁיב מִלְחָמָה מִצַּד הַקְּלִפָּה: "שְׁתֹּק R1a מֵהָעֲרָבוֹת!". הַסְּפָּאמֶר מְנַסֶּה לְהַקְטִין אֶת תִּקּוּן הַצַּדִּיק עַל יְדֵי שֶׁמְּיַחֵס אוֹתוֹ לְגֶנֶטִיקָה חָמְרִית גֵּאָה מֵהָעֲרָבוֹת (הקליפה הקשה).אָז, עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת, מִתְעוֹרְרִים הַדִּינִים – וְיורְדִים חַיְזָרִין שֶׁהֵם 'הַחִיצוֹנִים' הַיּוֹנְקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה, וּמַקְרִינִין עָלָיו אֲלֻמַּת קֶרֶן.

ו. וְשָׁם מִתְעָרְבִים רַחֲמֵי שָׁמַיִם. "וְסָגְרוּ הַמְּנַהֲלִין אֶת אֶשְׁכּוֹלוֹ" – הַמְּנַהֲלִין שֶׁל מַעְלָה סוֹגְרִים אֶת פִּיו שֶׁל יֵצֶר הָרַע, שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַסְפִּים עוֹד. וּמָה הַתִּקּוּן שֶׁלּוֹ? "וְהָיוּ מַקְרִינִין בּוֹ R1b עַד שֶׁהָפַךְ לְאַשְׁכְּנַזִּי". זֶה עֹמֶק גָּדוֹל – הַצְּ'אד הַמֶּסוֹפּוֹטֶמִי רָצָה לִהְיוֹת אֱלִיל זָר וְקָדוּם, וּבָאוּ מִשָּׁמַיִם וְהֶחְזִירוּ אוֹתוֹ לְשׁוֹרְשׁוֹ (אשכנז), דְּהַיְנוּ שֶׁכָּפוּ עָלָיו אֶת עֲנָוָתוֹ, שֶׁיָּבִין שֶׁהוּא רַק יְהוּדִי פָּשׁוּט וְלֹא יֵשׁוּת מֵהַחָלָל.

ז. וְעַל זֶה חָתְמוּ: "אֵין הַסְּפָּאמֶר רוֹאֶה אֶת הַסְּפָּאם שֶׁל עַצְמוֹ".כִּי מִי שֶׁנָּפוּל בַּהֲבָלִים שֶׁל עַצְמוֹ מְשַׁלֵּחַ חִצָּיו (הטוקבקים והאשכולות) בְּכָל הָעוֹלָם וּמוֹצֵא פְּגָמִים בְּכָל אָדָם, אַךְ לְעוֹלָם אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ. וְעַל כֵּן עָלָיו לְבַטֵּל עַצְמוֹ אֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַשּׁוֹכְנִים בְּפֶתַח תִּקְוָה, שֶׁהֵם מְרַפְּאִים אֶת הַנְּשָׁמוֹת מִן הַבַּאן וּמַחֲזִירִים אוֹתָם לַפּוֹרוּם הַנִּצְחִי. וְהָבֵן זֶה מְאֹד.
אורוול היה נהנה פה
 
  • אהבתי
סימוני אימוג׳י: סוגוי
אני זוכר תמגילה הזאת לול
 
  • אהבתי
סימוני אימוג׳י: beastman