"פילוסוף הינו אדם שצריך לרפא מחלות שכליות רבות בכוחות עצמו טרם שיוכל להגיע למושגי השכל הישר" ~ Ludvig Vittgenstein, 1944, "Culture and Value".
-
יצא עדכון חדש לחוקי האתר: לחצו כאן
פרסום מסכימים עם הציטוט הזה של ויטגנשטיין הגב גבר?
- פותח האשכול Memento Mori
- תאריך התחלה
שאלה נוספת שפרסמתי במדור פילוסופיא על ויט':
" למה הכוונה באמרה: "גבולות שפתי משמעם גבולות עולמי"? "
תפוחי זהב השיב:
" כל מצב עניינים יכול להיות "מתומן" למשפט, כלומר להשתקף במשפט. בין המשפט, התמונה, למציאות, המתומן, חייב לעמוד יסוד משותף (2.161), והוא הצורה המשותפת של המשפט והמציאות, האופן בו התמונה מתמנת, עצם התימון שלה. בניתוח מעמיק ומסועף מאוד שנמשך לאורך רוב הטרקטטוס ויטגנשטיין מראה שהצורה המשותפת למציאות ולמשפטים הם הצורה הלוגית של המשפטים כולם, שזו נמשכת מעבר לשפה ואיננה ניתנת לפורמליסטיקה (כמובן הוא כן מביא את הנוסחאות הלוגיות היסודיות ביותר שאנו מסוגלים לחשוב בהן משפט, כמעין הולכה אל הגבול, כפי שהתחייב), שכן בכדי שנוכל לומר את הצורה הלוגית של עצם המחשבה עלינו להיות מסוגלים לצאת אל מחוץ למחשבה. אותה צורה לוגית היא גבול לשפה, איננו מסוגלים לחשוב מחוץ לה, ובמובן זה היא גם גבולות העולם בו אנו חי, שכן משמעות התימון, השפה, היא שהוא מסוגל להתאים לכל מצב עניינים משפט, על כן גבולות השפה הם גבולות העולם.. "
" למה הכוונה באמרה: "גבולות שפתי משמעם גבולות עולמי"? "
תפוחי זהב השיב:
" כל מצב עניינים יכול להיות "מתומן" למשפט, כלומר להשתקף במשפט. בין המשפט, התמונה, למציאות, המתומן, חייב לעמוד יסוד משותף (2.161), והוא הצורה המשותפת של המשפט והמציאות, האופן בו התמונה מתמנת, עצם התימון שלה. בניתוח מעמיק ומסועף מאוד שנמשך לאורך רוב הטרקטטוס ויטגנשטיין מראה שהצורה המשותפת למציאות ולמשפטים הם הצורה הלוגית של המשפטים כולם, שזו נמשכת מעבר לשפה ואיננה ניתנת לפורמליסטיקה (כמובן הוא כן מביא את הנוסחאות הלוגיות היסודיות ביותר שאנו מסוגלים לחשוב בהן משפט, כמעין הולכה אל הגבול, כפי שהתחייב), שכן בכדי שנוכל לומר את הצורה הלוגית של עצם המחשבה עלינו להיות מסוגלים לצאת אל מחוץ למחשבה. אותה צורה לוגית היא גבול לשפה, איננו מסוגלים לחשוב מחוץ לה, ובמובן זה היא גם גבולות העולם בו אנו חי, שכן משמעות התימון, השפה, היא שהוא מסוגל להתאים לכל מצב עניינים משפט, על כן גבולות השפה הם גבולות העולם.. "
נערך לאחרונה:
! ניגרכושי ניגרכושי ניגרכושי ניגרכושי ניגרכושי ניגרכושי ניגרכושי ניגרכושי ניגרכושי ניגרכושי ניגרכושי ניגרכושי ניגרכושי ניגרכושי ניגרכושי ניגר
מטרת הטרקטטוס לוגי-פילוסופי זה לחקור את גבולותיה הטרנסצדנדנטיים של השפה. כפי שאמר ויט' בהקדמת המחבר: הספר יתווה, אם כן, גבולות למחשבה, או, בעצם, לא למחשבה אלא לביטוייה של המחשבה: כי כדי להתוות גבול למחשבה היה עלינו להיות מסוגלים לחשוב את שני צדדיו של הגבול (כלומר, היה עלינו להיות מסוגלים לחשוב את מה שאינו נותן את עצמו לחשיבה).
ניתן איפוא להתוות את הגבול רק בשפה, ומה שנמצא מצידו האחד של הגבול יהיה פשוט חסר מובן.
מפה מגיע קו המחשבה המוכר של ויטגנשטיין המוקדם...
"על מה שעליו אי אפשר לדבר אודותיו יש לשתוק"
זה שהבעיות בפילוסופיה בעצם נובעות מהגדרות בעיתיות או עמומות שיוצרות סתירות ומחשבות לא עקביות? זה נכון ששימוש שגוי בשפה יוצר בלבול אבל אני לא חושב שזה פותר את השאלות.
