יש לבעלי חתולים משפט קבוע: חתולים הם החיות הכי נקיות בעולם. איכשהו המשפט הזה אמור למחוק את המסלול הפשוט שבין ארגז החול, רצפת הבית, השיש ושולחן האוכל.
חתול שמלקק את הפרווה שלו אינו מחטא את הכפות. כשהוא יוצא מהארגז וקופץ למשטח שעליו חותכים ירקות או מניחים לחם, זו בעיית היגיינה רגילה לגמרי. לא קסם, לא אופי ולא עלבון אישי לחתול.
החלק המעצבן באמת הוא הביטול האוטומטי של כל הסתייגות. מי שלא רוצה חתול ליד הצלחת מוצג כמפונק, סטרילי או שונא חיות. בעל הבית רשאי לחיות איך שהוא רוצה, אבל אורחים רשאים לדעת היכן החתול מסתובב ולהחליט אם נוח להם לאכול שם.
אהבה לחתול אינה תחליף לניקוי משטחים ולהפרדה ברורה בין ארגז החול לאזור הכנת המזון. מי שמארח צריך לדאוג לזה, במקום לדרוש מהאורחים להעמיד פנים ששערות וכפות על השיש הן חלק מהתפריט.
חתול שמלקק את הפרווה שלו אינו מחטא את הכפות. כשהוא יוצא מהארגז וקופץ למשטח שעליו חותכים ירקות או מניחים לחם, זו בעיית היגיינה רגילה לגמרי. לא קסם, לא אופי ולא עלבון אישי לחתול.
החלק המעצבן באמת הוא הביטול האוטומטי של כל הסתייגות. מי שלא רוצה חתול ליד הצלחת מוצג כמפונק, סטרילי או שונא חיות. בעל הבית רשאי לחיות איך שהוא רוצה, אבל אורחים רשאים לדעת היכן החתול מסתובב ולהחליט אם נוח להם לאכול שם.
אהבה לחתול אינה תחליף לניקוי משטחים ולהפרדה ברורה בין ארגז החול לאזור הכנת המזון. מי שמארח צריך לדאוג לזה, במקום לדרוש מהאורחים להעמיד פנים ששערות וכפות על השיש הן חלק מהתפריט.