הורידו ממני הרבה מהעומס. זה בעיקר טראומה קשה ממה שהתחולל לפני כמה חודשים.
סוג של להיות במטריקס, כמו בליין אם צפית.
באיזשהו שלב אתה כבר לא מרגיש כמו בן אדם.
תקופה קצרה של שחיקה קיצונית בעקבות ההתפתחויות ב-AI הורידה אותי מהפסים.
בתכל׳ס עמוק בפנים אני עדיין שפוי לחלוטין והרבה מזה הצגה/זעקה לעזרה.
פשוט בשלב שלא יודע כבר איך לעזור לעצמי.
חשבתי לעזוב את העבודה, אבל משהו בי לא מוכן לשחרר משום מה.
פחד מלוזריות ומאפקט כדור השלג.
חוסר רצון להביט ישירות בפני התהום.
אני לא חושב שזה נותן כוחות על או משפר את ההרגשה הנפשית הפיזית אלא אם באמת אתה מכור ברמות קשות ברמה שאתה באמת לא יכול לעבור יום בלי לעשות את זה כמה פעמים, אבל נראה. גם ככה החודש אני שובר את ה-NEETיות שלי וחוזר עייף הבייתה אז יהיה יותר קל.
